1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, נהיגה בפסילה ונהיגה ללא ביטוח.
בהתאם לבכתב האישום, ביום 26.7.2008 עובר לשעה 03:30, פרץ הנאשם למשאית מ.ר. 62-840-15 (להלן: "
המשאית"), אשר חנתה במגרש ברח' הבנים בבת-ים בכך שפתח את מנעול מיכל הדלק, ושאב מהמיכל עשרות ליטרים של סולר.
עוד נטען בכתב האישום כי בעת האמורה נהג הנאשם ברכב בהיותו פסול נהיגה וללא ביטוח בתוקף.
2. הנאשם בתחילה הודה בעבירות המיוחסות לו (עמ' 3) וחזר בו מהודייתו, לאחר מכן הודה בשנית (עמ' 10) ושוב חזר בו. חזרותיו של הנאשם מהודיותיו נעשו על רקע הטענה כי הן ב"כ המאשימה והן בא כוחו לחצו עליו להודות (עמ' 12 ש' 1-12). נוכח חזרתו של הנאשם מהודיותיו, התעלמתי מהן התעלמות מוחלטת.
3. נהג המשאית, ויטלי, העיד (עמ' 6) כי החנה את המשאית במקום הנ"ל בערב האירוע. למחרת בבוקר, בסביבות השעה 06.30 הגיע למשאית ומצא כי מיכל הסולר של המשאית ריק, ופקק המיכל היה מושלך על הארץ, ליד המשאית. על שמשת המשאית מצא פתק ממשטרת חולון בו הוא מוזמן להגיע לתחנת המשטרה.
ויטלי הלך רגלית לתחנת דלק סמוכה, רכש סולר ב - 100 ש"ח, ותדלק את המשאית כדי שתוכל לנסוע מעט, עד למפעל ולאחר מכן לתחנת דלק - שם תדלק את המשאית.
לאחר כחודשיים או שלושה הלך לתחנת המשטרה וקיבל שני ג'ריקנים של דלק, שבהם סולר בנפח של 60 או 70 ליטר..
4. הנאשם העיד בבית המשפט כי במועד הנ"ל נסע בריכבו, עם אחיו, מאשקלון, שם היה אצל חברתו, לבת - ים, שם הוחנה הרכב במקום הנ"ל. בעת שהיה אצל חברתו, אחיו המתין ברכב. בעת הנסיעה מאשקלון לבת - ים, אחיו הוא זה שנהג ברכב. לאחר החנייה, אחיו הלך ברגל לביתו הסמוך והנאשם נשאר במקום. בתוך הרכב יש תמיד ג'ריקנים של סולר, אותם הנאשם רוכש מנעלין. הנאשם תידלק באמצעות הג'ריקנים את ריכבו שלו ובעת שתידלק כאמור, הגיע השוטר שהחשיד אותו בגניבה ועצר אותו (עמ' 12 ש' 5-17).
5. בהתאם לת/1, דו"ח הפעולה של רס"מ אילן עמוס, במהלך סיור שגרתי שביצע יחד עם פקח עירוני, הבחין ברכב מסחרי החונה כשדלת הנהג פתוחה. הנאשם עמד ליד הרכב, כשלרגליו מיכל מלא בסולר ובידיו צינור אותו הוא מנגב במגבת. ליד הרכב עמדה משאית. מיכל הדלק של המשאית היה פתוח ומתחתיה שלולית סולר. השוטר אף הבחין כי ידיו ונעליו של הנאשם רטובות.
השוטר שאל את הנאשם מה הוא עושה ושלי מי הסולר. בתחילה הנאשם עמד על דעתו כי המדובר בסולר שלו והכחיש כי גנב, אולם לאחר כן הודה בפני השוטר כי גנב את הסולר ואמר "מה לעשות המצב על הפנים אז גנבתי".
הנאשם אינו כופר במפגש עם השוטר, ואינו כופר בכך שהשוטר האשים אותו בגניבה אך כופר כי הודה בפניו שגנב את הסולר, כנטען בת/1.
יודגש כי ת/1 הוגש בהסכמה וללא כל הסתייגות (עמ' 11). לאחר חילופי סניגורים בתיק נתבקשו הבאתו של רס"מ עמוס, ואולם לא צלחה דרכה של התביעה להביאו עקב קשיים בלתי מובנים שחלו באיתורו. יצויין כי המשפט נדחה לא פחות מ - 6 פעמים לצורך איתור העד ואולם, מאחר שכאמור התביעה לא הצליחה לאתרו, החלטתי שבאה העת לסיים משפט זה גם בלעדיו.
נוכח האמור, ועל אף שת/1 הוגש בהסכמה וללא כל הסתייגות ולפיכך ניתן להתבסס עליו, החלטתי להתעלם מת/1. ממילא אני גם מתעלם מהודיית הנאשם הנטענת, המפורטת בת/1.
ואולם, לטעמי, אין בכך כדי להוריד או להעלות, שכן לשיטתי, גם כך התביעה הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר.
6. אתחיל בכך כי אני נותן אמון מלא בגירסתו של הנהג, ויטלי. המדובר בעד שאין לו כל עניין בתוצאות המשפט, ועדותו עשתה עלי רושם מהימן. כאמור, ויטלי העיד באופן פשוט וברור כי בעת שעזב את המשאית בערב המיכל היה חצי מלא, ובעת שהגיע אליו בבוקר המיכל היה ריק לחלוטין. היינו, אין ספק כי במהלך הערב מאן דהוא רוקן את מיכל הדלק של המשאית על ידי פריצת דלת המיכל.
כמו כן, אין ספק כי הנאשם נתפס ליד המשאית כשברכבו 2 ג'ריקנים של סולר.
אני דוחה את טענת ב"כ הנאשם כי ויטלי הוא זה שגנב את הסולר. מעבר לעובדה כי ויטלי כלל לא נחקר בכיוון זה ולא עומת עם התיזה הזו, והיא הועלתה לראשונה בסיכומים, הרי שסבורני כי אין לה כל אחיזה במציאות, ואין היא מבוססת ולו על ראיה קלושה אחת.
7. הנאשם לא כפר בכך שהוא וריכבו נמצאו על ידי השוטר כשהם צמודים למשאית, כאשר מכסה תא התדלוק של המשאית פתוח, ולמרגלות פתח התדלוק יש שלולית סולר טריה. זאת נמצאנו למדים מת/1 ש' 28-29 שם התקיים בין החוקר לבין הנאשם הדיאלוג הבא:
"ש. איך אתה מסביר שצמוד לרכב שלך נעמדה משאית עם מכסה (צ"ל "מכסה") של מיכל סולר פתוח ועם שלולית סולר טריה וזה בעת שאתה "מתדלק" את הרכב שלך עם סולר?